עלינו ללמוד מיעקב אבינו, טוען פרופ' זאב הרוי, ולהתכונן לא רק למלחמה אלא אף לתפילה ולשלום.

פדיון שבויים איננו רק סוגיה הלכתית. הוא אתוס הנשען על סיפור יציאת מצרים: ולא רק הוצאת הלאום מעבדות לחירות, כותב מוטי קפלן, אלא גם גאולת הפרט

על פי המדרש, אברהם חשש שהרג לשווא - אפילו אדם אחד בלבד. בפחדו זה, כותב פרופ' זאב הרוי, הציב אברהם רף מוסרי גבוה לבניו ולכל משפחות האדמה.

מתנות חינם אפשר לקבל רק מהקב"ה, טוען ד"ר אוריה כפיר, ומבקר את "מתקפת אהבת החינם" של חברי הממשלה ומתומכיה.

הכל מכירים את הקביעה לפיה "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב". אך יסודה בשיבוש של מדרש קדום, והיא מסכנת את ההווה והעתיד.

כיצד נלחמים ברוע? שאלה זו מרחפת מעל ראשנו מזה כמעט ארבעה שבועות, מאז הטבח הנורא בשמחת תורה. את ההיבטים המעשיים של שאלה זו מלווים כל העת...

"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ…". ההתנסויות האנושיות המהוות את חומר העלילה של ספר בראשית הן ארכיטיפיות, כיאה...

בבוא המבול, עם פגיעתם של הגלים הזדוניים, בא נח אל התיבה. פירש רש"י: "אַף נֹחַ מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה הָיָה, מַאֲמִין וְאֵינוֹ מַאֲמִין...

כאשר התורה מציבה רצח כבר בתחילת ההוויה האנושית, היא מזכירה לנו שרוע הוא אנושי, והבחירה בו היא חלק מייחודו של האדם - המצווה לבחור בטוב.