קרבת השם, כותב הרב ביגמן, איננה תלויה במועד מסוים בשנה, או בתקופה היסטורית מוגדרת; היא תלויה ומתגלה במאמצינו שלנו לנהוג כראוי עם הזר והחלש.

על חולשת המילים בזמן הזה, על מחיר השימוש בתבניות היסטוריות, על הכוח ועל ריסונו. הרב דוד ביגמן בטור אישי ליום העצמאות.

מן השואה ואילך, האחריות על הטוב והחסד בעולם מוטלת על האדם בלבד. טור מיוחד של הרב דוד ביגמן ליום הקדיש הכללי, בעקבות מאמר של הרב בקשט.

הרב ביגמן, מסה אישית. המלחמה קברה עבורי את תפיסת ההתפתחות ההיסטורית האופטימית של הרב קוק והחזירה אותי לתורת גדלות האדם התובענית של סלובודקה.

[דרשת הרב ביגמן לראש השנה תשע"ז; פורסם במקור באתר ישיבת מעלה גלבוע ובקובץ "וזאת ליהודה" לזכר הרב יהודה עמיטל] שנה בשנה, בשעת תפילת...

"וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם. ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי...

ביום שישי האחרון, ערב שבת חול המועד פסח, הרהרתי בשני מקורות ובסיפור אחד, הקשורים כולם לעונת האביב ולחג המצות. הראשון שפתח בליבי צוהר הוא...

כינונה של זהות לאומית נוטה להתבסס על העמדת חומות בין 'אנחנו' ו'הם', לעתים עד כדי שנאת הזר. אך התורה העמידה יסודות אחרים ללאומיותנו.