אין מדובר רק בעם של עבדים היוצא לחופשי ועוזב את המקום שבו שועבד, אלא בעם המוכוון ליצור סדר חברתי חדש ושונה לחלוטין במקום שאליו הוא הולך.

בדומה לזכרון עבדות מצרים, הטראומה הקולקטיבית שחווינו השנה ראוי שתערער על הסדרים הישנים, תזכך את העמדות הדתיות שלנו, ותניע אותנו לתיקון עולם.

ליל הסדר השנה יכול לפתוח פתח להקשבה עמוקה לכאב, כותבת הרבנית יעל שמעוני. עלינו לחוש את המרור, את ההזדהות עם הכאב הספוג באויר.

There is no “Halakha” that dissolves our responsibility to shape a joint future. Dr. Kretzmer-Raziel re-reads a famous Midrash.

עיון בדברי הרמב"ם על מצוות פדיון שבויים מעלה כי הרמב"ם מודע היה לכך שיהיו מי שידחו את מאמצי השחרור בתואנות שווא.

אסופת מאמרים לפסח בעריכת תנועת מעגלי צדק

אינני מבין את הכיוון שאליו אנו הולכים, ואיני חושב שמשהו טוב יכול לצאת מהכשלון הגדול שלנו. אך ההיסטוריה היא 'שגעון מופלג'. הכל אפשרי.

פורים הקרוב לא יכול להיות שמח. אך הוא יכול להיות חג של תקווה ותפילה, שיש בהן הכרה בכאב, שלנו ושל אחרים, ולקיחת אחריות לתיקון.

מחיית עמלק, כותבת הרבנית שלומית פלינט, מתחילה בכך שנבחר לא לנהוג בדרכי עמלק, אלא נשמור על צלם אלוהים שבנו.

גם במלחמה מול ארגון טרור רצחני וציני, חובה עלינו להקשיב לסבלם של מליוני בני אדם מצידה השני של הגדר.

עמידה על החרב, כותב ישראל יאיר בוימל, לא לנו היא. זו ברכת יצחק לעשו. אל לנו להפוך את המלחמה והחרב לתכלית.

איננו חושבים דיינו על האמהות, כתב הרב אליעזר ברקוביץ ז", כאשר אנו מקריבים את בנינו למולך המלחמה. תרגום עברי ראשון לדרשה ישנה ואקטואלית.

ספר בראשית מציג שני דגמים של יחסים עם הנוכרי אשר בארץ, כותב פרופ' שלמה וגנר. ההבדל ביניהם עשוי להיות משמעותי לימינו

מן השואה ואילך, האחריות על הטוב והחסד בעולם מוטלת על האדם בלבד. טור מיוחד של הרב דוד ביגמן ליום הקדיש הכללי, בעקבות מאמר של הרב בקשט.

בזיעת אפיך תאכל לחם: פרופ' שלמה וגנר מתבונן בחברי קיבוץ בארי זורעים שוב חיטה, ונזכר ביצחק אבינו, ובשיבה אל המעשה הפשוט.

Hanukkah and the Israel-Gaza war: reflections on light and darkness

על החזון האוניברסלי המשתקף במנורת למנצח, ועל החובה לטעת אותו בקרקע המציאות הקונפליקטואלית.

על כוחה וטיבה של שתיקה בעת הזאת - שתיקה שיש בה אהבת שלום ורדיפת שלום.

הכל מכירים את הקביעה לפיה "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב". אך יסודה בשיבוש של מדרש קדום, והיא מסכנת את ההווה והעתיד.

יש הקוראים לנו לנטוש את ערכינו ולאמץ את הנורמות של אויבינו. אבל התורה מלמדת אותנו שייעודנו נעוץ דווקא בקריאת התיגר על התרבות הסובבת.